מאת הרב שמעון אמור, רב המכללה

פרשיות "כי תצא" ו "כי תבוא", שמותיהן משמיעות שתי פעולות הפוכות. אחת – לצאת והשנייה – לבוא. לכאורה הסדר היה אמור להיות – תבוא ואז תצא?
אלא, כנראה שכדי לבוא צריכים לצאת. ואכן הרבה מהמפרשים מסבירים פעלים אלו בהקשרם לעיתויים ולמשמעותם הפנימית.
כי תצא – למלחמה. לא על המלחמה החולית והכוחנית והצבאית הכתוב מדבר, אלא על מלחמת היצר. ואפילו עפ"י דברי רש"י, שמדובר במלחמת הרשות. כידוע 3 רמות מלחמה צבאית יש בתורה.
מלחמת חובה – להציל את ישראל מצריהם.
מלחמת מצווה – כיבוש הארץ.
מלחמת רשות – הרחבת גבולות הארץ.

לשיטתנו, שמדובר במלחמת היצר, הרוח והתורה – אנו עוסקים במלחמה על פעולות הרשות, פעולות הבחירה ורצון האדם. אומרת לנו התורה: כי תצא, היינו אם אתה מתמרר ומתגייס למלחמה על מנת לבחור את הנכון בהליכות ובהנהגות – הקב"ה מבטיח – "ונתני ה' אלוקייך בידיך" היינו, ישנה הבטחה שאתה תנצח ותוכל להגיע ל"כי תבוא". מהו ה"כי תבוא" הזה לפי הבנה זו? והתשובה – כי תבוא אל הארץ. אם תרצה להתבונן בארץ, במובן הפשוט והטבעי. הארץ נותנת את פריה ואת יבולה כאשר משקים, מזבלים, מנכשים, זורעים וכו', ואז זוכים לפרי ביכורים. כן אתה האדם הפרי החשוב ביותר ביקום בפירות האדמה. ובפרשת ביכורים אנו אומרים: "והבאת את פרי האדמה" אתה בא ואתה מביא. אתה האדם בא אל הכהן, ואתה מביא את ראשית פרי האדמה אל הכהן. עלינו להתבונן, כי העיתוי בו נאמרות פרשיות אלו הוא זמן אלול, בחלקו הסמוך לר"ה. הקשר בין הפרשיות לעיתוי אומרות לאדם, צא ואז תבוא. ואם תרצה לצאת ולבוא – אין זו אגדה.

שבת שלום.

מתלבטים בפני ההחלטה?

השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם עם כל המידע