הענקת אות החוסן

בשבוע שעבר התקיים באקדמית חמדת טקס הענקת אות החוסן לשנת תשפ״ו.
הטקס נערך בהיכל התרבות שדות נגב והוקדש לדמות מעוררת השראה, לאלישע מדן, שנפצע אנושות בשירות מילואים ברצועת עזה ואיבד את שתי רגליו. סיפורו האישי, הדרך שבה בחר להתמודד עם הפציעה והמסר האנושי והערכי שהוא מביא עמו, הפכו את האירוע למעמד מרגש, עמוק ובעל משמעות מיוחדת.
אות החוסן מוענק מדי שנה לאדם המגלם ברוחו ובמעשיו כוח, תקווה, אחריות חברתית ואחיזה בחיים גם ברגעים הקשים ביותר. השנה, יותר מתמיד, הבחירה באלישע מדן הדגישה את עוצמת הרוח האנושית ואת החוסן הישראלי.
האקדמית חמדת גאה לקיים טקסים מסוג זה, שמחברים בין אקדמיה, ערכים וחברה, ומבקשת להודות לכל מי שלקח חלק בארגון, בהשתתפות ובהפיכת הערב הזה למשמעותי כל כך.

באופן לא מתוכנן, ניגשה בטרם תחילת הטקס סטודנטית משנה א' וסיפרה שלפני שבועיים נסעה בכביש שש כשחזרה מחתונה בשעה שתיים בלילה, ולפתע היה לה פנצ'ר רציני בגלגל. היא יצאה מהרכב בגשם וניסתה לעצור נהגים שעברו במקום, ורק רכב אחד עצר. זו הייתה משפחת מדן, שנסעה עם ילדיה הישנים. מירי, אשתו של אלישע, הוציאה מהרכב את כיסא הגלגלים, ואלישע עצמו ניגש להחליף לסטודנטית את הצמיג התקול, כשהוא מבקש ממנה לעמוד במקומו על מפתח הבוקסה. הסיפור יוצא הדופן הזה משקף באופן מדויק את אישיותו הייחודית של אלישע מדן, וזכה השבוע לתהודה רבה ברשתות החברתיות.
בנוסף, אורח הכבוד בטקס היה אוריאן אברג'ל, בנה של עובדת יחידת הרישום עינב אברג'ל, שנפצע ברצועת עזה.
חוסן, אמונה ותקווה לא כסיסמאות, אלא כדרך חיים.