קשה לענות על השאלה מיהו סופר, אבל אני יודע מיהו סופר סת"ם ומיהו סתם סופר. האם סופר הוא מי שכתב ספר אחד? כתב כמה ספרים? האם סופר הוא מי שמחשיב עצמו לכזה? אולי סופר הוא מי שאחרים מגדירים אותו ככזה?
אינני יודע אם אני סופר, מעולם לא התיימרתי להיחשב "סופר" ולכן גם איני משתייך לאגודת הסופרים. אני מעדיף שבעניין זה אחרים יחליטו. הכתיבה בעבורי היא צורך, מעין דחף פנימי להביע את מחשבותיי. אולי אפילו דחף נסתר להשאיר אחריי "משהו".
כתבתי עד היום אחד עשר ספרים בעברית וערכתי שני ספרי מדע באנגלית. ספריי עוסקים במגוון רחב של נושאים. מרביתם בתחום המדעים ("ביולוגיה של התא", "חשיבה יצירתית בהוראת המדעים", "תהליכים ומנגנונים בעולם הצמחים"), שניים נועדו לילדי הגן החביבים עליי במיוחד ("הרפתקאותיו של אליק הסקרן" ו"דג ברשת"), ספר מדע בדיוני וריגול ("רחש קוסמי"), ספר אחד בנושא פוליטי על ארץ ישראל ("אילו לסבתא היו גלגלים") וספר אחד המסביר את היכולת המוזרה שלי לחשוב ולכתוב בתוך כדי שינה ולזכור הכול כדי להעלותם על הכתב ביום שלמחרת ("חלומות צלולים").
אני מניח שלכל כותב יש טכניקה אישית שבה הוא שוזר על הכתב את מחשבותיו. כאשר אני מתחיל לכתוב ספר (בניגוד למאות מאמרים מדעיים שכתבתי), זה קורה לאחר שהתגבש אצלי רעיון על הנושא במשך תקופת מה של חשיבה. אני גם כותב מראש ראשי פרקים לספר, או אוגר אותם במוחי, אבל הניסיון שלי מראה שבמהלך הכתיבה אני חורג מאוד ממה שטוויתי במחשבותיי בתחילה והסוף נראה אחרת לגמרי. כל כך מדוע? כי אני כותב רק כאשר אני חש שהמילים בוקעות מתוכי בשצף קצף. אם לא כן, אני חדל לכתוב, ממתין מספר ימים וחוזר חלילה. הטכניקה שלי היא, שבבסיס הסיפור אני נותן לכתיבה להוליך אותי באופן טבעי ולאפשר לרעיונות להציף אותי תוך כדי התהליך. לעיתים אפילו רצוי לחדול לכמה ימים מהכתיבה ולעשות "רפלקציה" על מה שנכתב. בשעת הכתיבה אני משתדל מאוד לראות בעיני רוחי את התמונה אותה אני מתאר, או להתבסס על דמות מוכרת ולהעשיר אותה בתווי אופי נוספים שישרתו את העלילה. אינני עוצר את שטף הכתיבה כדי לתקן או לנסח מחדש. מהלך כזה עלול לקטוע את רצף המחשבה. עם זאת, לאחר הכתיבה המתפרצת בה אני מבטא את כל האסוציאציות החולפות במוחי, אני חייב לחזור ולתקן, לעיתים אפילו עשרות פעמים.
אז הנה המלצתי (זה טוב כמעט לכל יצירה)- גבשו החלטה שאתם רוצים לכתוב (מאמר, ספר, דברי הגות)- "אני רוצה לכתוב", אח"כ גבשו "נושא" או "רעיון", אח"כ "חשבו על הנושא שגיבשתם ותנו דעתכם על "המסר אותו אתם רוצים להעביר", אח"כ "שבו לכתוב", אח"כ אם הספר עוסק ב"עלילה", חשבו היטב מה לכתוב בעמוד הראשון כדי לסקרן את הקורא שימשיך לקרוא, אח"כ תנו לעצמכם דין וחשבון היכן ה-"וואאאווו" או ה"הפתעה" במה שכתבתם, משהו שישאיר את הקורא בפה פעור…
שלכם, אלי זמסקי

פרופסור אליעזר זמסקי הוא ראש בית הספר לתואר שני במכללת חמדת הדרום, ואלו הספרים שכתב בשלוש השנים האחרונות והצטרפו לחבריהם משנים קודמות (הספר חלומות צלולים מסביר כיצד הוא מצליח לעשות זאת…):

  1. זמסקי, א. 2014. הרפתקאותיו של אליק הסקרן. הוצאת ספרי צמרת. www.netbook.co.il
  2. זמסקי, א. 2015. חלומות צלולים. הוצאת ספרי צמרת. www.netbook.co.il
  3. זמסקי, א. 2015. חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע. הוצאת מכון מופ"ת.
  4. זמסקי, א. 2015. רחש קוסמי. הוצאת סטימצקי.
  5. זמסקי, א. 2016. אילו לסבתא היו גלגלים. בהוצאת המחבר. ספר אינטרנטי חינמי.
  6. זמסקי, א. 2017. תהליכים ומנגנונים בעולם הצמחים. הוצאת מאגנס.
  7. טרבלוס זמסקי, ת., ו- א. זמסקי. 2017. דג ברשת. בהוצאת המחברים.

מתלבטים בפני ההחלטה?

השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם עם כל המידע