מחקרים מלמדים, שיצירת מעטפת תמיכה רחבה למורים בראשית דרכם היא בעלת חשיבות רבה, ועשויה להגדיל את יכולת ההתמדה שלהם ואת הצלחתם החינוכית. היחידה לכניסה להוראה במכללה, בראשותה של ד"ר אתי גואטה, אחראית להפעלת "חממות" יישוביות, שנועדו לסייע למתמחים בהוראה ולמורים חדשים להשתלב בהצלחה במערכת החינוך.

בשנת הלימודים הנוכחית פתחה המכללה ארבע חממות יישוביות – בשדות נגב, נתיבות, שדרות, ואופקים. את החממות מנהלת אורלי אוחיון, ומטרתן ליצור זיקה בין כלל השותפים – המורים הצעירים, המורים הוותיקים שחונכים אותם, צוותי בתי הספר, מערכת החינוך היישובית וסגל המכללה – קרוב ככל האפשר לסביבה הטבעית שבה מתרחשת קליטתם של המורים החדשים.

מהי חממה למורים מתמחים ומתחילים?

החממה למתמחים ולמורים חדשים היא מסגרת למידה למורים/גננות מתמחים ומתחילים,  המתקיימת בתוך המוסד החינוכי או במסגרת אחרת ביישוב.

תכליתה  לסייע למתמחים ולמורים/הגננות החדשים להיקלט ולהשתלב בהצלחה במערכת החינוך, תוך יצירת שותפות הדדית בין המוסד האקדמי המכשיר לבין המוסדות הקולטים ובליווי של גורמי המחוז והרשות המקומית.

מי השותפים בחממה?

השותפים הם כל המתמחים והמורים החדשים השייכים למסגרת המוסדית אליה שייכת החממה. אל החממה מצטרפים, בהתאם לתכנון ולצורך,  החונכים והמלווים, כמו כן בעלי תפקידים נוספים, בהתאם ליעדי המפגשים, כגון: יועצת חינוכית, רכזי שכבות, מנהל וסגן מנהל, מפקח, נציג רשות ועוד. את החממה מובילים מנחה מטעם המוסד האקדמי, בפרופיל מנחה הנדרש לסדנאות סטאז', וכן מקשר בית ספרי או גני שמונה לשם כך.

למה חממה?

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במחקרים העוסקים במערכות התמיכה וליווי למורים מתחילים.(Ingersoll, 2012; Ingersoll, Merrill & May, 2014)

ממצאי מחקר מצביעים על כך כי תהליכי תמיכה מקצועיים במורים יכולים לקדם את איכות ההוראה שלהם ובכך להשפיע על הישגי תלמידיהם ועל יכולת התמדתם של המורים במקצוע ההוראה (Ingersoll, 2012, p. 1).

סוגי התמיכה ומשך זמן התמיכה במורים מתחילים עשויים להשתנות במידה רבה ממוסד אחד לאחר וממערכת אזורית אחת ביחס לאחרת (Ingersoll., Strong 2011).  עם זאת, המחקר מצביע על כך שההשפעה על הצלחת השתלבותו של מורה במערכת החינוכית, לאורך זמן, תלויה בכמות התמיכה שמקבל המורה, מציאת המקום הטוב ביותר לקבלת התמיכה ומשך זמן התמיכה שהמורה המתחיל מקבל ((Ingersoll, 2012, p. 1.

למעורבות המנהלים במערך התמיכה ולסגל המורים החונכים, במתכונת של קהילת מקצועית לומדת, עשויה להיות תרומה רבה בסיכויי מורים חדשים להשתלבות מיטבית במסגרת החינוכית (.(Ingersoll, Merrill & May, 2014 תרומה זו מתעצמת באמצעות עיצוב שותפות ורצף טבעי ומתמשך בין המוסדות האקדמיים ובין בתי הספר ומסגרות הגיל הרך, לפיתוח המשכיות מקצועית משלב ההכשרה אל תהליך הפיתוח המקצועי בהוראה ( Goldrick, Osta., Barlin  & Burn, 2012).

יצירת מעטפת תמיכה רחבה למורים בראשית דרכם עשויה לתרום ל: עיצוב זהותם המקצועית של המורים,  קידום קליטתם  ותחושת מסוגלותם במערכת החינוכית, מימוש יעדי המערכת בגיוס הון אנושי איכותי, וטיפוח  איכות ההוראה לשיפור המחולל השפעה  לגבי קידום הישגי הלומדים ((Goldrick, Osta., Barlin  & Burn, 2012; TALIS, 2013.

מטרות ויעדים

יצירת אחריות משותפת, בין המוסד האקדמי להכשרת מורים לבין ההנהלה וצוות  ההוראה בבית הספר/גנים, להעמקת ההשתלבות וההצלחה של מתמחים וגננות/מורים חדשים במערכת החינוכית.

חיזוק הרצף מן ההכשרה אל תהליך ההשתלבות של הגננות/מורים וקליטתם בבית הספר ובגנים, תוך קידום ההתפתחות המקצועית, במסגרת קהילה מקצועית לומדת הפועלת בתוך תרבות הארגון – בראייה מוסדית, ובזיקה  יישובית-רשותית.

הרחבת הידע, יכולות, אסטרטגיות פדגוגיות חדשניות בקרב מתמחים, מורים/גננות חדשים ומורים מנוסים, לקידום איכות תהליכי הראה-למידה משמעותיים בכיתות.

פיתוח מסוגלותם של גננות/מורים חונכים ומלווים בקידום תהליכי חניכה ובהעמקת יכולתם לקדם שיח רפלקטיבי על יעדים, סוגיות, אתגרים וקשיים בהוראה. זאת ניתן לבצע בשותפות עם מתמחים ומורים/גננות חדשים ובסיוע גורמי הנהלה ופיקוח המעורבים במסגרת החינוכית.

עקרונות ההפעלה של החממות

מכוונת לצורכי המתמחים והמתחילים כנקודת מוצא. הקמת החממה והעתקת תהליכי הלווי וההנחיה אל ההקשר המוסדי או הרשותי מצריכה התייחסות לגננות ולמורים חדשים ולצורכיהם הייחודיים בארגון. חממה מחויבת להעניק לכל גננת/מורה יחס פרטני, תומך ומלווה, לאורך זמן. המנחה מן הקמפוס, מנהל בית הספר או המפקח והמקשר הבית ספרי מחויבים להצלחה של כל גננת/מורה ומתמחה בחממה, תוך הענקת מלוא שימת הלב לגורמים המקדמים ולגורמים המקשים על הצלחתו במערכת חינוכית מוגדרת.

אחריות ומעורבות ישירה של הנהלות בית ספריות/מפקחות, בעלי תפקידים, מורים חונכים ונציגי רשויות לתהליך המתקיים בחממה. מנהלי בתי הספר או מפקחות גני הילדים אשר היו שותפים לפתיחת החממה צריכים להעמיד לצד המוסד האקדמי את מלוא התשומות הנדרשות על-מנת שהשותפים בחממה יחושו את האחריות שלהם להצלחת התהליך, ואת הגיוס המוענק מצדם לתהליכי התמיכה בחממה, מתוך התחשבות ושותפות הדדית. מחויבותם מאפשרת לשלב כוחות הוראה וחניכה מקצועיים התומכים בחממה, חולקים מניסיונם המקצועי ומרחיבים את טווח הידע המצטבר ואת החוויות וההתנסויות שלהם כמורים עתירי התנסויות. ידע וניסיון מוקדם זה תורם רבות לפרספקטיבה מאוזנת של המציאות של המתמחים והמורים בראשית הדרך לגבי תהליכי ההשתלבות בהוראה.

פיתוח קהילות למידה מקצועיות. השיח והלמידה בחממה  מתממשים באמצעות למידה במתכונת מקצועית לומדת.  במסגרת זו  חולקים השותפים חזון משותף ותחושת מטרה.  קיימת אחריות קולקטיבית  בקהילה לקידום הלומדים  והישגיהם. מתקיימת בקהילה חקירה מקצועית-רפלקטיבית המושתתת על דיאלוג רפלקטיבי, יכולת לנהל שיחות לגבי סוגיות חינוכיות רציניות ובעיות המערבות יישומי ידע חדש לגבי הרגלי הוראה רווחים של מורים חדשים וותיקים כאחד. הקהילה מאפשרת גם לתווך נורמות, ציפיות ודפוסים שיש להכירם בתוך התרבות הבית ספרית, ואף לשנותם בעקבות השיח הרפלקטיבי עם המורים החדשים ביחס למשמעותם של הדפוסים הקיימים והצורך לקדם שיח בונה וביקורתי לגביהם.

זרימת משובים ולקחים מן ההכשרה אל הכניסה להוראה והפיתוח המקצועי ולהיפך. קיומו של רצף מתמשך בין ההכשרה לבין הכניסה להוראה והפיתוח המקצועי, מאפשר יצירת נורמות ודפוסים של הפקת לקחים ומשוב לגבי תכניות ההכשרה  ושיפורים הנדרשים לבצע בה. זאת, בעקבות מסרים, צרכים ודגשים העולים בלמידה ובשיתוף של המורים המתחילים בעבודתם. משוב זה משליך גם על לקחים לגבי תכניות הפיתוח המקצועי של המורה בתוך המערכת החינוכית. ככל שתתקיים זרימה הדדית בין השלבים שבין ההכשרה, הכניסה והפיתוח המקצועי,  גדלים הסיכויים שיחולו שיפורים במערכת האקדמית המכשירה ובמערכת החינוכית הקולטת.

דגמי החממות

קיימים שלושה דגמי חממות:

דגם מוסדי מתקיים בשותפות בין המוסד האקדמי המכשיר לבין בית הספר. עיקר מאמצי השותפות לקביעת יעדי החממה, עקרונותיה ויישומיה נקבעים בהחלטות משותפות עם הנהלת בית הספר ונציגיה ועם הגורמים האקדמיים. גורמי ביה"ס מעורבים בחממה ובשיח הנרקם בה לאור הגיבוי והלווי הניתן מטעם הנהלת המוסד האקדמי והנהלת היחידה האקדמית האחראית ללווי מתמחים ומורים חדשים. דגם זה מתאפשר לרוב בבתי ספר גדולים שבהם יש היקף נרחב של מורים מתמחים וחדשים.

דגם בין-מוסדי מתקיים בשותפות הנרקמת בין המוסד האקדמי לבין שני בתי ספר (יסודיים או על יסודיים) שהנהלותיהם חולקות יחדיו את האחריות והדאגה לקידומם של מורים חדשים. שתי ההנהלות מחויבות לקיים את המסגרת בתוך מוסדם עם מעורבות רבה של מורים חונכים, רכזים וגורמי רשות וקהילה (על-פי צורך).

דגם רשותי מותאם למורים וגננות הפועלים בהקשר יישובי-אזורי, החוברים לחממה כקהילת למידה על-מנת לבסס את קשר השותפות בין המוסד האקדמי לבין הרשות תוך רתימת האחריות של דרג הפיקוח והניהול לתהליך הלווי והקליטה של המורים והגננות.

דגם החממה במכללת חמדת הדרום:

בחרנו בדגם רשותי מאחר ויש מספר מועט של מורים/גננות חדשים בכל מוסד חינוכי ברשות. הפעלת החממה על פי הדגם הרשותי תגדיל את מס' המשתתפים, ותאפשר יצירת קהילת למידה משמעותית ותהדק את הקשר בין השותפים: מתמחים, חונכים, מורים החדשים, מורים מלווים ובעלי תפקידים פנים וחוץ מוסדיים בהתאם ליעדי המפגשים, כגון: יועצת חינוכית, רכזי שכבות, מנהל וסגן מנהל, מפקח, נציג רשות ועוד. דגם הפעלה זה ייצור תחושת שייכות וגאוות יחידה מקומית לכלל הגננות והמורים ברשות.

את החממה תוביל מנחה מטעם המכללה.

מתלבטים בפני ההחלטה?

השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם עם כל המידע