לפני כמה שנים נתרם לספרייה אוסף ספרים מיוחד של אליעזר זורע ז"ל, חבר קיבוץ בארי. מסתבר שחבר קיבוץ זה היה תלמיד חכם ואספן ספרי קודש. חלק גדול מהספרים הוכנס לאוסף הספרייה, אך נותרו כאלה שנשארו בקרטונים, ומדי פעם צצות כל מיני הפתעות.

השבוע הגיע לידינו מתוך אוסף זה סידור מיוחד, למעשה מחזור לימים נוראים ולשלוש רגלים. כבר ממבט ראשון זיהינו מיד שמדובר בסידור עתיק, לפחות בן מאה – גם כריכת העור המיוחדת וגם הדפים המצהיבים. אז קודם כול, מעבר להיותו עתיק, יש בו כמה דברים מיוחדים – הוא כולל תרגום ליידיש של כל הפיוטים, ונוסף על כך – בפיוטי תפילת הגשם ותפילת הטל מצורפים איורי המזלות!

אבל ההפתעה הגדולה עוד לפנינו… דפדוף אקראי בסידור הפגיש אותנו עם תפילה מיוחדת לשלום הקיסר "אלעקסאנדער ניקאָלאייעוויטש (אלכסנדר ניקולאייביץ')… אדונינו הקיסר האדיר הצדיק והישר"! אומנם ידוע שבתפוצות ישראל התפללו לשלום הקיסר ירום הודו (כל מקום והקיסר שלו…), ולעיתים הזכירו גם את אשת הקיסר (שלרוב הייתה בת לשושלת מלוכה אירופאית כלשהי). אך כאן נכונו לנו שתי הפתעות – ראשית, פירוט כל משפחת הקיסר: אחרי אשתו, "מאריא אלעקסאנדעראָוונא", מוזכרים בנם יורש העצר "אלעקסאנדער אלעקסאנדעראָוויטש" ואשתו "מאריא טעאָדאָראָוונא", וכן שני בניהם "ניקאָלייא" ו-"אלעקסאנדער", ולאחר מכן פירוט של שאר בני ובנות הקיסר, נשותיהם/בעליהן וכל ילדיהם. כלומר, לפנינו רשימה של כל משפחת הקיסר, על ילדיו ונכדיו – בסך הכול 33 נפשות!

וכעת עלתה השאלה המתבקשת – באיזה קיסר מדובר?

מסתבר שהיו כמה צארים ברוסיה (קיסר הפך ל-צאר בשפות הסלאביות) שנשאו את השם אלכסנדר, אך לפי שמות אשתו, ילדיו ונכדיו – עולה באופן ברור שמדובר באלכסנדר השני, צאר האימפריה הרוסית בשנים 1855–1881, שהנהיג קו ליברלי וביצע רפורמות מקיפות, ובמיוחד שחרור הצמיתים בשנת 1861, ולכן כונה "הצאר הטוב" ו-"המשחרר".

ומתי סידור זה הודפס?

מכיוון שדף השער חסר, חיפשנו רמזים בטקסט עצמו. לפי שמות הקיסר וצאצאיו, ניתן לקבל תשובה כמעט מדויקת! אצל יורש העצר אלכסנדר אלכסנדרוביץ' (שהיה לימים הקיסר אחרי הירצחו של אביו בידי מתנגדים, וכונה "עושה השלום" כי בימיו רוסיה לא השתתפה באף מלחמה), מוזכרים שניים בלבד מתוך ששת ילדיו. ומכיוון שבנם הש ני, אלכסנדר אלכסנדרוביץ' (שם זהה לשם אביו), נפטר בגיל עשרָה חודשים בחודש מאי שנת 1870 – מעצם כך שהוא מוזכר, נוכל ללמוד שהסידור הודפס בקיץ/סתיו 1869 או בחורף/אביב 1870.

השאלה הבאה שעלתה נגעה להרהורי ליבנו בנוגע לבעלים המקוריים של הסידור, אותם יהודים שהתפללו בו ואחזו אותו בידיהם, לחוסר הוודאות למה שעלה בגורלם, ועל כמה טוב שתודה לא-ל אין לנו צורך כיום במדינת ישראל להתפלל לשלומם של קיסרים שיבטיחו את שלומנו אלא לשלום מדינתנו שלנו, ראשיה, שריה ויועציה. כל המעוניין לחזות בסידור – מוזמן לסור אל הספרייה!

מתלבטים בפני ההחלטה?

השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם עם כל המידע