בכורת השירות והשירים – שירת הים

"שירת הים" בכורת השירות והשירים. לכבוד פרשת "בשלח".

אשורר שירה לכבוד השירה.

עלינו להבין כי לשיר, זהו פועל שפירושו לחבר ולהתחבר. אדם שר כדי לעורר כוחות פנימיים מציפים ומעוררים מחשבות, ריגושים, געגועים וכיסופים. והשיר, כשמציף, הוא מדבר אליך ואומר לך: זה קורה, כאשר האדם מרגיש תחושה יוצאת דופן.

עם ישראל על הים, עבר חוויות מורכבות מאוד מאוד. כפי שהמדרש מתאר עם שיוצא לחרות וחושב – זהו, לחופש נבראתי. אבל מהר מהר מלמדים אותו שחופש הוא מוצר שלא קיים. אלא, יש חרות. חרות – חרות הרוח, הנשמה, הנפש. כאשר אלה משתחררים הם מאוד ממוקדים לחיבור לאין סוף, למופשט, לאבסטרקט. ואז הלב מתעורר ומבקש לנגן ולשיר. לנגן בכלי ולשיר בפה.

על מנת לשיר צריך שתשרה הרוח, כדי להנבא צריך מנגן. כל זה אומר ששירה היא מעמד מאוד מיוחד. זה לא פעולה של ב"ע חבריא. אלא זוהי התרוממות שאומר "אשירה לה'" כן שרים – מתחברים לה'.

נכון שאדם אומר – בא לי לשיר, אבל הוא מתכוון לעורר רגשות ותחושות מיוחדות שבאות ממצב נתון שזוקק שירה.

השבת הזאת, שבת שירה יש בה את כל מעלות הרוח, שהרי שבת היא מעין "עולם הבא". ואם מוסיפים עוד קומה רוחנית של שירה – לשיר בתוך עולם הבא, שבת שהיא כולה רוחניות נשמתיות חיבורית. זוהי הסיבה שיש מנהגים ששרים כל הלילה פיוטים בקשות, נעימות בימים ה' לנצח. לילה שבו אנו נזכרים באבותינו שעמדו על הים ובסוף נקרע ואז הם מקיימים "נשמת כל חי תשורר לך".

ולא נאריך, כי כל יום יש לכל אדם את "הקריעת ים סוף" שלו. ואז הוא אומר אשורר שירה לאלוקי ולבוראי!!!

שבת שלום