דבר תורה לפרשת "מסעי"

בע"ה יום חמישי כ"ט בתמוז – ערב ר"ח מנחם אב תשעט

מסעי ומשאי המדבר – פרשת "מסעי"

פרשת מסעי, מונה ומציינת את 42 תחנות המסעות של ישראל במדבר. לכאורה מה החשיבות של ציון המקומות? ואכן התורה, מציינת במספר תחנות מה אירע שם. מה חשיבות האיזכור? ומה מלמד?

נראה, כי המקום גורם, כלומר, יש משמעות למפגש שבין האדם, המקום והזמן, ואכן קשה למצוא את הקשר המשולש הזה בכל תחנה. מה שברור, בחלק מהמקומות בוודאי יש משמעות. למשל, "רפידים", חזל לימדונו, שרפו ידיהם מן התורה. כלומר, ברפידים, התורה לא הייתה בראש מעיינם, ואכן עמלן, פגש אותם שם.

רפיון, הוא חולשה לא מוצדקת אצל האדם הבריא. וחלישת כוחות יסודה בחולשה רוחנית וערכית. והיא מזמנת התמודדיות, שבאות להראות לאדם, את יכולתו ואת ההנעות והמוטיבציות של האדם.

ולכן מופיע בפרשתנו, הביטוי: מוצאיהם למסעיהם, וגם מסעיהם למוצאיהם. סדר המילים בביטוי זה, יש לו משמעות, שפעמים המסע, מותנה מאיזה מקום האדם יוצא. אבל יש מסע, שחשוב, לא מהיכן אלא להיכן. והחכמה הגדולה זה לדעת מתי להיות שואב כח ממקום המוצא למסע, ולפעמים לקבלת כוחות ממקום המטרה והיעד.

ומה שמעניין כאן, שאין התייחסות לתהליך, אלא לתחנות המוצא ותחנות היעד. כנראה, שבדור המדבר, משאירים לבאי הארץ את תהליך הבניין. כי כאן בארץ חשוב מאוד האיך??? ולא המה? כי המה הוא תוצאה, בארץ חשוב התהליך, כי ארץ ישראל, היא ארץ העמל והמאמץ, ולכן האיך, כאן מתברר.

במדבר, שההנהגה, היא הנהגת השמים ומן השמים. לכן, המטרה היא חשובה – היינו המה. בארץ, מה המטרה היא חשוב, אבל התהליך עוד יותר. והוא מברר את הרצון של העם להיות בארצו.

וכך במסע הפרטי של האדם, לא של העם. מהו המסע" – התהליך. ולכן אשרי האיש, אשר הלך בדרך צדיקים!!!

שאלה: מדוע צום ט' באב, חמור מכל הצומות מדרבנן?

תשובות: בט' באב, נחרב ונשרף בית המקש הראשון והשני, ולכן עוצמת האבל והצער עצמוה. ולפי עוצמה זו נקבע תוקפם של הצומות. וכמובן, שמדובר בקבוצות צומות של צער ואבל. בניגוד לקבוצת צומות אחרים, כמו יום כיפור, שהוא דאורייתא. והיה צום של תשובה וכפרה.

שבת שלום הרב אמור.