האחריות שלא נגמרת

דבר תורה לפרשת "ויחי" מאת הרב שמעון אמור

בפרשתנו, פרשת "ויחי", אנו נפגשים עם ברכות בתוך המשפחה. יעקב א"ה, מברך את נכדיו, מנשה ואפרים. ויעקב מברך את בניו. מה ההבדל בין הברכות? אצל הנכדים, הברכה של דאגה לשלום הנכדים, ברכה לשמירתם, שנאמר :"המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים…" והברכות לבנים הן ברכות של יעוד, מימוש, אתגר: "יהודה יודוך אחיך… לא יסור שבט מיהודה". וכן אפילו אצל "שמעון ולוי אחים…" שלכאורה אין יעוד אבל חז"ל כבר עמדו על ייעודם דרך ברכת יעקב.

מה עומד בבסיס הברכות לדורות? אבא, סבא, סבא רבא לדורות יבואו? האחריות. זה לא רק לרוות נחת ולהטיל משימות, אלא באמת הרצון העז לאחריות לדורות. כן, אנחנו דואגים לדורות הבאים, אנחנו זורעים לדורות כי אנחנו מבקשים את הנצח – דרך צאצאינו. שהרי ייעודו של אדם זה מימוש ערכי – נצח – לנצח. יעקב אבינו, בחיר האבות, המחנך הגדול, דרך ההתמודדויות שהוא עבר בחייו. מלמד אותנו- לגלות דאגה, ברכה, תפילה על בנינו ובנותינו.

בנים- נקראים כך כי הם בונים את עצמם ואת הוריהם. שהרי: "אל תקרי בניך, אלא בוניך". זה הבניין האמתי, והוא נצחי, כי הוא עובר מדוד לדור. על כן יסוד ושורש החיים, זה אחריות!!! ולמה- לאדם,, לנזר הבריאה. בעיקר לחינוכו ולייעודו. וקודם כל תחנך, תעצב, תתפלל ותשתדל – למען צאצאיך, ומתוך זה לכלל בניו של הקב"ה.

שבת שלום.