פרופ' חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית לחינוך "חמדת הדרום", מוטרד ממערכת החינוך הישראלית בשנת 2021.
"המתח הוא בין ידע למיומנויות - עד כמה צריך לשפוך ידע או לפתח מיומנויות כמו חשיבה עצמאית, עצמאיות. ומערכת החינוך היא עדיין מאוד מוטת ידע ולא עשתה דרך לכיוון הקניה ופיתוח של מיומנויות", הוא מסביר.
אבל אם צריך לבחור אחד מן השניים- לא עדיף קודם להקנות ידע?
"ה-OECD והמדינות המפותחות הולכות כולן לכיוון של פיתוח מיומנויות. הידע הוא עדיין חשוב ובעל ערך. אבל כן הולכים יותר ויותר להקנות מיומנויות שיאפשרו לילדים של היום להיות פעילים בחברה הבוגרת של מחר. ובשביל זה הם צריכים הרבה מאוד מיומנויות של אוריינות דיגיטלית ואיתור מידע שאצלנו לא מפתחים".
איך בפועל מלמדים מיומנויות?
"כמורה אתה פחות עומד ומדבר, אלא אתה יותר נותן לילדים למצוא בעצמם חומר, להמציא ידע חדש. אתה מפתח את היכולות שלהם באיתור מידע. ובהחלט גם נותנים לתלמידים לעשות עוד דברים. הלמידה המיושנת שנמצאת בישראל הופכת את התלמיד ליותר מדי פסיבי".
ואיזה תוצאות רואים, שבמפגש עם העולם פתאום התלמיד מאבד את עצמו?
"התוצאה הכי עצובה זה הפריון הנמוך של העובד הישראלי. התוצאות ש-OECD מודד במערכת החינוך הישראלי תואמות את התוצאות שהוא מודד בשוק העבודה הישראלי. במבחנים של ה-OECD המבוגרים הישראלים יודעים פחות מדי להתמודד עם בעיות, לאתר ידע".
ציינת מקודם את הרשת, תשתיות התקשוב בבתי הספר הן לא במקום שהן צריכות להיות?
"א, אין מספיק. ו-ב, גם כל ההתנהלות של משרד החינוך שנעשית בשני הנושאים היא מסורבלת, איטית. לא מתואמת אין עבודת מטה. לא מצליחים ליצור מהחלקים השונים את השלם שגדול מסך חלקיו. אז גם בתקשוב יש הקצאה קטנה מדי וגם מה שיש מחולק בצורה לא מספיק טובה. זה הולך יותר לשכבות חזקות ופחות לחלשות. משרד החינוך לא מצליח לצמצם את הפערים".
אתה לא חושש ממחשוב יתר?
"אני לא מסכים איתך. יש היום כל-כך הרבה דברים ברשת"
אין ערך בספר הכתוב, במגע?
"אנחנו לא נפרדים מזה. אבל אני חושב שאנחנו כל-כך רחוקים מהיעלמותם של הספרים. יש כל-כך מעט מאגרי מידע בבתי הספר. שעד שנחשוש שמא הספר יעלם הדרך מאוד רחוקה".
אז איך אתם באקדמית חמדת מנסים לשפר את הביקורת של דו"ח המבקר?
"אנחנו פיתחנו משנה חינוכית שנקראת 'פדגוגיה של חוסן' ואנחנו מנסים להקנות למורים העתידיים שהם יוכלו לפתח לומד עצמאי- לומד שיודע להציב מטרות. זה המיומנויות שנדרשות במאה ה-21 ותחת הפדגוגיה של חוסן- לשם אנחנו הולכים".