בעידן בו הכל זמין במרשתת, אם דרך המחשבים הניידים, הטאבלטים והטלפונים החכמים, הפך הצורך לתת תשומת לב יתרה לביטחון ולבטיחות של ילדנו, ללא הבדל גיל ומגדר, לחשוב מתמיד.
אנו נמצאים בלב ליבה של מהפיכה, בה המידע נמצא זמין לכולנו "בהינף" אצבע, ובמציאות זו עלינו לתת את הדעת לסכנות הטמונות במרחבי הסייבר, בדיוק כפי שאנו מחנכים לזהירות בדרכים ולהתנהגות נאותה במרחב הציבורי.
המאה העשרים ואחת טומנת בחובה התקדמות ופריצת דרך טכנולוגית מדהימה בקנה מידה עולמי, והידע שהיה נחלתם של מעטים הפך בימנו לנגיש לכל דורש באמצעות אינספור אתרים ופלטפורמות דיגיטליות שונות של מידע, הקיימות כיום במרחבי המרשתת.
אנו צורכים מידע במגוון רב של דרכים – על ידי שיטוט באתרים שונים או בחיפוש בפורומים ייחודיים, אשר חלקם מקצועיים ומנוהלים באופן מוצלח למדי וחלקם מנוהלים על ידי חובבים המנסים לסייע לכל דורש ובכך מעצימים את חכמת ההמונים. על כך יש להוסיף את מגוון התמונות הנמצאות במאגרים פרטיים ו/או ציבוריים, וכמובן בערוצי הווידאו הקיימים, אשר דרכם ניתן להגיע לכל קליפ ולכל הרצאה או הסבר מעמיק בנושאים רחבים מאוד ובתחומים מגוונים, שמאוד שונים זה מזה.
כמובן, שחלק לא מבוטל מחיינו כיום הם גם כל ערוצי הרשת החברתית למיניה, החל בפייסבוק וכלה בטוויטר, אינסטגרם, וואטצאפ, סנפצ'אט ועוד. כל הערוצים הללו יצרו רשת תקשורת ענפה של "חברים" בקהילות השונות, ובכך הפנו זרקור חזק מאוד למדיה החברתית אשר בה יש זרימת מידע של ביטים ובייטים בכמויות עתק.
כל אלה מספקים שירותים ומידע רב עבור האדם הבודד או הקהילה, אך אליה וקוץ בה. עם ההתפתחות הענפה בתחום התקשורת גדלו גם הדרכים בהן ניתן לפגוע ולהיפגע. כך לדוגמה המונח "סייבר בולינג" - אלימות ברשת האינטרנט, שהפך לתופעה אשר עלינו לתת עליה את הדעת ולפעול על מנת למגרה, בכדי שלא יהיו עוד קורבנות בקרב ילדים ונוער החשופים לאלימות הווירטואלית.
האלימות באמצעות סוגי המדיה השונים אינה אלימות במונח הפיזי אלא אלימות מסוג אחר, המתבטאת בחרם על האחר, בגידופים ונאצות, בהפצת מידע כוזב או אמיתי אשר נלקח בצורה אלימה, דוגמת תמונות לא ראויות ועוד. שיטות פגיעה אלה גורמות לניכור, הסתגרות, דיכאון, ירידה בלימודים, היעדר שיח עם הסביבה הקרובה ופגיעה קשה מאוד, אשר הביאה לא אחת אף לידי ניסיונות של פגיעה עצמית - פיזית.
כשאנו שומעים על עוד מקרה קשה של אלימות ברשת, לעיתים האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לנקוט בצעד דרסטי של ניתוק הגלישה - צעד אשר יגרום, למרות כוונותינו הטובות, לעוד עוגמת נפש ולאנטי מצד הילד/נער. לכן, אולי כדאי לפעול אחרת, ולהשאיר את האינטרנט פעיל, לצד זאת ליישם מספר דברים שיהפכו את העולם הדיגיטלי לבטוח יותר עבור הדור הצעיר.
עשו שימוש באמצעים טכנולוגים
חובה להתקין מסנן אתרים כלשהו, ניתן לגלוש בעזרת ספקי תקשורת כשרים למיניהם, כגון – רימון, וניתן להתקין תוכנה מספק האינטרנט המאפשרת להורה שליטה על תכנים הנצפים על ידי הילד/נער, כגון ikeeper.
כאשר מדובר במכשירי הטלפון החכמים, ישנן גם כן תוכנות המנתרות מסרים ו/או תמונות פוגעניות ומדווחות עליהם להורים, לדוגמא תוכנת sentry הזמינה כרגע באנדרואיד או אפליקציית בוסקו (Bosco ) הזמינה לאנדרואיד ולאייפון.
חינוך!
כהורים, עלינו להיות מעורבים במה שהנער מבצע ולא לחטט בהיחבא במחשב האישי או הסמרטפון שלו. להיפך, עלינו להראות לו שאנו מתעניינים, להגיע אליו כאשר הוא נמצא ברשת ולהביע עניין במה שהוא מבצע.
דברו איתם והיו מעורבים
שוחחו עם ילדכם באופן חופשי ואל תניחו שהם "מתמצאים" או "מבינים" יותר מכם, בעוד אתם "דור המדבר". במידה ויש לכם יישומים ברשתות החברתיות, נסו להיות חברים של הבן/בת, וכך תוכלו לדעת מה מתרחש שם.
גבולות, גבולות, גבולות
גישה חינוכית הקובעת שעות גלישה למחשב ומגבילה פעילות לשעות מסוימות, מאפשרת שליטה על זמן התקשורת. אשר בה מבלה הנער מול המסך, ובכך מצמצמת את פוטנציאל הפגיעה
ככל שנקפיד להיות מעורבים במה שילדינו עוסקים במרשתת, נחנך לשימוש מושכל ונבון ונתקין תכנות המנטרות את הפעולות שלהם, אולי כך נוכל למנוע את הפגיעה הבאה בנפשם העדינה.
(הכותב, ד"ר אילן נגר, מרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בתחום שילוב התקשוב בהוראה, ומנחה משרד החינוך לתקשוב)