חמדעת: כתב העת של מכללת חמדת הדרום

מכללת חמדת הדרום שמחה להגיש לפניכם את הכרך השמיני של "חמדעת" – כתב העת של מכללת חמדת הדרום לשנת תשע"ה. גיליון חמדעת השמיני נכתב על ידי כותבים מבית ומחוץ, חדשים גם ישנים, אשר נענו לקריאתנו וניאותו לשלוח לנו מפרי מחקריהם.
המאמרים עוסקים במגוון דרכי פרשנות ובגישות הרמנויטיות שונות לטקסטים מתחום היהדות, הספרות והחינוך, ובדרכי ההוראה שלהם. גיליון זה עוסק ברובו בסוגיות ספרותיות וסופרים, אבל גם בממשק שבין סוגיות מקראיות, הוראתן והיבטים ספרותיים המשתמעים מהן. קריאה מהנה ומחכימה!

תודה מיוחדת לנשיא המכללה פרופ' אבי לוי ולרקטור המכללה פרופ' זכריה מדר אשר דוחפים ומעודדים את הוצאת כתב העת. אנו מודים לכל הכותבים והעוסקים במלאכה ובייחוד לעורכים, ד"ר אסתר אזולאי וד"ר ישעיהו בן-פזי, שהוציאו מתחת ידם עוד כרך נפלא. תודה לנעמה ביטון העורכת הלשונית, לאסנת תורג'מן מזכירת המערכת.

לקריאת כתב העת בפורמט pdf לחצו כאן.

קצת על כל מאמר:

במאמר הראשון, מפרי עטה של ד"ר אזולאי, מנהלת הכותבת שיח אינטרטקסטואלי בין השיר "איילה אשלח אותך" והשיר "עכשיו שיני הזאבים בבטן האיילה". תחושת הזדהות מתעוררת בשורה הלקוחה מ"איילה אשלח אותך"- "אני אותך אל מול פני החזקה אשלח, המלחמה לא בשבילי עוד", שלמרבה הצער, כה אופיינית לתקופתנו.

והנה, במעבר חד, הקורא מדפדף בכתב העת ופוגש נושא מן המקרא "חתן דמים למולות", שהוא עניין סתום ומעורר שאלות רבות. המחבר, ד"ר אררט לוקח אותנו ומוליכנו בנבכי הפירושים השונים, על מנת להתגבר על הסוגיות הלשוניות ועל תמיהות אחרות העולות מהטקסט המקראי. בסופו של דבר הקושיות מתיישבות ואנו עומדים על פשר מעשיה של ציפורה, אשת משה.

הניתוח ה"קומי" של סיפורו של רבי חנניה בן חכינאי, במאמרו של ד"ר בן פזי, מלמד כי באגדות תלמודיות מסתתר לעתים הומור מאופק. בתלמוד עצמו ההומור מוסווה בכוונה תחילה, וחשיפתו מצריכה קריאה צמודה ומעמיקה, אך הקורא בא על שכרו בקריאה מהנה.

לא מכבר נערך במכללה כנס שעסק במשוררת זלדה, ולפיכך מתבקשת התייחסות לשיריה בכתב העת הזה. פרופ' הורביץ בחרה לנתח שיר של זלדה, השיר "שלומי". היא אף משווה אותו לשירים אחרים של זלדה. ניתוח השיר הזה כקינה מעורר עניין. מעניינת גם השוואה לדו-שיח המקראי בין רות המואבייה לנעמי.

משוררת דגולה אחרת שיצירתה מובאת ונידונה בכתב עת זה, היא המשוררת לאה גולדברג, שד"ר חלואני בחרה בדרמה שלה "בעלת הארמון" כנושא לכתיבה. ד"ר חלואני ניגשת ליצירה הזאת מזווית מעניינת ובלתי שגרתית ומוצאת הקשרים למצרים ולאירופה, המייצגים בהתאמה את העולם העתיק ואת העולם המודרני, זה שלאחר השואה. המחברת מראה גם כיצד גורלו של העם היהודי משתקף בדרמה מאתגרת קריאה זו.

מעיון בשני המאמרים- זה של פרופ' הורביץ וזה של ד"ר חלואני- מבחין הקורא בגישות ניתוח שונות של שתי הכותבות. גיוון זה מושך ומגביר עניין.

המאמר שנכתב ע"י ד"ר ורד טוהר מחזיר אותנו לתקופה קרובה אלינו. חיבור זה נכתב על יצירתו של לוין קיפניס, תוך התמקדות בסיפור "כתר הנרקיס" כדוגמא קלאסית לסיפור ילדים. ההשוואה שעושה המחברת בין האגדה של נרקיסוס במיתולוגיה הרומית-יוונית לסיפור המופיע בתלמוד הבבלי, מקורית ומפתיעה.

ד"ר כ"ץ מנסה לעשות צדק עם תרומתו של לונץ למחקר התלמוד הירושלמי ועם מהדורתו, שהייתה המהדורה הראשונה של הירושלמי שנעזרה בכתבי היד. בעשותו זאת הוא לוקח את הקורא למסע בזמן ומאיר פינה נשכחת בתולדות היישוב הישן בירושלים של ראשית המאה העשרים.

דמות היסטורית אחרת, המוזכרת בכתב העת, היא זאת של יאנוש קורצ'אק. על קורצ'אק אמנם נכתב ודובר רבות, וקשה לחדש בנושא. והנה הפעם, ד"ר יוסוב-שלום מצאה דרך רעננה ומקורית להביא לפנינו את משנתו החינוכית של קורצ'אק כאדם, כמחנך וכפדגוג.

ד"ר לביא וד"ר נבו בחרו להציג פיוט מיצירתו של ר' בכור שור, פרשן ובעל תוספות, שחי במאה ה-12 בצרפת. מאמרם חושף באופן מעמיק את הזיקה של פיוט זה למדרשים שונים, והם מציגים את תכניו כראי לתקופתו של המחבר.

והנה עוד גיוון בכתב העת הנוכחי, הפעם באשר לרומן "סיפור פשוט" לש"י עגנון. מאמרו של ד"ר קורן-מימון עוסק במחלתו של הירשל, גיבור הרומן ואופי הטיפול בה. ד"ר קורן-מימון דן מנקודת ראות פסיכולוגית בטיפול שניתן להירשל, טיפול שכלל דרכים ושיטות שונות ובהן גישת הרפואה ההוליסטית, שיטה הצוברת תאוצה ופופולריות בחברה בת זמננו. מאמרו של קורן-מימון מעמיק ועם זאת קריא וכתוב באופן קולח, בהיר ומרתק.

ד"ר סקלרץ בחרה להציג בפנינו בחיבורה את פרופ' נחמה ליבוביץ כמורה של מורים ולהאיר את דרכה הדידקטית בהוראת המקרא. קוראי מאמר זה יתוודעו לאתגרים העומדים בפני העוסקים בהוראת מקצוע המקרא.

המאמר האחרון, הסוגר את כתב העת, עוסק גם הוא במקרא, אלא שמהיבט אחר לחלוטין. המחבר, ד"ר שניאור, מתייחס מנקודת מבט מקורית לתפקידם של תיאורי המרחב במקרא.

לסיום, כפי שנאמר בתחילה, 'חמדעת' הנוכחי מקיף נושאים רבים, ואין ספק כי כל המחזיק כתב עת זה בידו יוכל למצוא בו מאמרים שהם בתחום התעניינותו וסקרנותו.

רוצים לכתוב מאמרים ל'חמדעת' – כתב העת של מכללת חמדת הדרום?

אתם מוזמנים לשלוח למזכירות המערכת בדוא"ל: asnatty@macam.ac.il, ולציין 'עבור חמדעת'.