מאמר לפורים: חור כרפס ותכלת

מאת: פרופ' אבי לוי

מאמר זה פורסם לראשונה בירחון "זמן מקום" בחודש אדר ב' תשע"ד. זמן מקום הוא ירחון המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום, המכיל תכנים ארץ ישראליים בלוח השנה העברי, בעריכתו של מר מאיר כהן.
לקריאת הגיליון לחצו כאן.

"חור כרפס ותכלת, אבוץ בחבלי בוץ וארגמן" (אסתר א', 6).
מגילת אסתר צבועה במגוון צבעים היוצרים תחושת קרנבל. צבעי המגילה כצבע הטבע הארץ- ישראלי הניצב בהדר פריחתו בימי מקרא המגילה.
המקורות היהודיים העניקו לצבעים משמעות פיסקאלית ורוחנית. הצבעים נקשרים למשכן וכליו, לציצית, לסימני טומאה וטהרה ועוד. חלקם מזוהים ומוכרים ואחרים אינם מזוהים בצבעי ההווה.

זיהוי הצבעים המוזכרים במקורות

מפורט במדרש חז"ל: "כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה והראהו ארבע ציבעונים שעשה מהם משכן שנאמר: והקמות את המשכן (כמשפטו אשר הראית בהר) (שמות כו', 30). אמר לפניו: ריבונו של עולם איני יודע דמות ארבע צבעונים. אמר לו חזור (לפניך) (לימינך), חזר וראה גדוד מלאכים שלובשים לבוש דומה לים, אמר לו זו היא תכלת, אמר לו חזור לשמאלך, חזר וראה אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו מה אתה רואה, אמר לו אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו היא ארגמן, חזר לאחוריו וראה גדוד שהם לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני, חזר לפניו וראה לפניו גדודים שהם לבושים לבוש לבן, זו היא שש משזר" (פסיקתא רבתי, פיסקא כ', פ' מתן תורה).

צבע לכל שבט

לשבטי בני ישראל היו סמלים מזהים- מפה, בעלי חיים וגם צבעים:
באותות- "סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה, ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על ליבו של אהרון מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה, כל שבט ושבט נשיא שלו צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו, ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים, שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצויר עליו שכם, לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים… לכך נאמר באותות שסימנין היו להם לכל נשיא ונשיא" (מדרש רבה, במדבר, פרשה ב').

משמעות הצבע

• בספרות הקבלה, ספר הזהר, מתבטאת הניגודיות שבין הצבעים האדום והלבן: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, מקריב קרבנו לאש שהוא אדום, זורק הדם סביב למזבח שהוא אדום, מדת הדין אדום, מוצקין אותו ועולה העשן כולו לבן, ואז האדום נהפך ללבן, נהפך מידת הדין למידת הרחמים". הניגודיות בין האדום ללבן מתפרשת בספרות חז"ל כניגודיות שבין מידת החסד למידת הגבורה- הדין.
• הצבעים האדום והשחור נושאים משמעות של טומאה "כי כל מראה אדום וכן כל מראה שחור…. טמאים" (שו"ע). המשמעות הקדומה של הצבע האדום זהה למשמעותו כיום "ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם" (מלכ"ב ג', 22).
• הצבע החום נזכר במקרא אחת בלבד" וכל שה חום בכשבים" (בראשית ל', 32) –במעשה יעקב ולבן.
• התכלת מצויה במשכן ובציצית "וזאת התרומה… תכלת וארגמן" (שמות י"ח, 4-1) "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר ט"ו, 39-38) רש"י ואיבן עזרא פירשו את צבע התכלת- כצבע ירוק.

לעמוד "זמן מקום" ולקריאת הגיליונות שפורסמו בשנה שחלפה, לחצו כאן.