סטודנטיות לחינוך מהמכללה בסיור בכלא שקמה

משלחת של סטודנטיות מהמכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום, הגיעה לכלא שקמה באשקלון ליום סיור ולמידה. במהלך היום הסטודנטיות נפגשו עם אסירים מרקעים שונים שסיפרו להן את סיפורם האישי ועל התמודדותם כילדים במערכת החינוך. האסירים הציגו את תכניות ההעשרה לעיצוב האישיות בהן הם משתתפים. תכניות אלו, המופעלות בידי אנשי חינוך וטיפול, מעניקות להם יכולת לשקם את חייהם עם צאתם לחופשי. המטפלים מלווים את האסירים ומעניקים להם הבנה, עידוד והכלה. לקריאה נוספת >>
במהלך הסיור שלווה בידי גורמי החינוך בכלא, נפגשו הסטודנטיות עם ג', שסיפר להן את סיפורו האישי וגרמו לדמעות ללא שליטה: "גדלתי כילד במשפחה לא מתפקדת, ולאורך כל שנות ילדותי לא הייתה לנו דמות הורית ומישהו שיכוון ויוביל אותנו". ג' מספר כי הדמויות שפגש בחיפושיו אחר דמות ההורה העניקו לו כיוונים שגויים ובכך הובילו אותו לחצות קווים ולאבד את דרכו. "כבר בגיל שלוש עשרה נכנסתי למוסד לעבריינים צעירים. הייתי בורח מידי ערב שישי מהמוסד כדי לקדש לאמי שהייתה מאושפזת במחלקה סגורה לחולי נפש". בכאב גדול ג' שיתף ברגע אישי שחווה כאשר שמע את העובד הסוציאלי מנסה לשכנע את אביו לקחת עליו אחריות, והאזין לתשובה הקשה של אביו כי הוא אינו מסוגל לתפקד כאב. אסיר אחר סיכם את היום ודיבר על תחושת הבושה שלו ממעשיו, ועל מידת ההבנה וההכלה שהיה רוצה שילדיו יקבלו מצוות הגננות.
הסטודנטיות שלומדות במסלול לגיל הרך, יצאו לסיור כחלק מההבנה של הלמידה במכללה לא מתרחשת רק בכיתה. כגננות דור העתיד הן ייפגשו עם ילדים מרקעים שונים, ויצטרכו לתת להם כלים שיכינו אותם לחיים. יש לגננות השפעה רבה על איך הילד יגדל להיות. בנוסף, בעתיד הן צפויות לחוות ולהתמודד עם משברים העוברים על ילדים שהוריהם יושבים בכלא על עבירות שונות. הבכי הגדול עם הפרידה מההורה, הגעגוע העצום בכל שעות היום, וההתנהגות הלא ראויה בימים שלאחר ביקור ההורה הם חלק מההכשרה של הגננות במכללת חמדת הדרום.
"היוזמה לסיור הגיעה מאחת הסטודנטיות", מספרת ראשת החוג והמסלול לגיל הרך במכללת חמדת הדרום, ד"ר איריס גלילי. "בחינוך העכשווי אנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. אי אפשר להכשיר סטודנטים לחינוך בישיבה בכיתה בלבד, הם צריכים לצאת לשטח ולראות מהו חינוך בפועל, להיפגש עם התלמידים והוריהם, לראות את הקשיים ולהתמודד עימם".
תהילה, סטודנטית שהשתתפה ביום הסיור, אמרה בסופו: "הדבר המרכזי שלקחתי מיום הלמידה הוא להעצים את הילד, להאמין בו, ולהזכיר לו תמיד שהוא מסוגל ויכול להתגבר תוך העצמת נקודות החוזק שלו. כגננות לעתיד קיימת עלינו חובה לתת לילדים חום ואהבה בלי סוף ועם זאת להציב להם גבולות ברורים"