פרשת השבוע: "בראשית" ו"נוח"

בע"ה יום חמישי ד' במרחשוון תשפ"א

"להתחיל מבראשית…" בימים מיוחדים.

דבר תורה לפרשיות "בראשית" ו"נח"

הרב שמעון אמור רב המכללה

ב"ה התחלנו לקרוא בתורה, שוב, "מבראשית", מפרשת בראשית. במילה "בראשית" יש הרבה רמזים ורעיונות כמו:

• אותיות – שבת
• אותיות – בית
• אותיות – ראש
• אותיות – אש
• אותיות – ראשית וכו'.

התבוננו במילה העמוסה הזאת. מסבירה את העיקרון שלעולם הכל הולך אחרי הראשית. היינו "טוב אחרית דבר מראשיתו", היינו הראשית קובעת את האחרית. הראש מוליך, מוביל ומנהיג את הגוף, האדם והעולם. ולכן חז"ל שייכו למילה ראשית את המשמעויות החשובות ביותר בעולם היהדות ובעולם התורה, והן:

ראשית – זה ישראל, ראשית – זה תורה.

שהעולם נברא לליבם ולעניינם של התורה וישראל.

התורה – יסוד קיום ההשקפה והאידאות בעולם. התורה היא ראשית החכמה האלוקית. ועם ישראל הוא העם שהסכים לקבל ראשית זו, ולהפוך אותה לראשית של הקיום של העולם. שהרי: "אם לא בריתי יומם ולילה – חוקות שמים וארץ לא שמתי". תכלית העולם היא המחשבה האלוקית, ההליכות האלוקיות והרוחניות, שהן מנחות את האדם ואת העולם בדרך האובייקטיבית בעולם.

המילה "בראשית" מביאה אותנו להבנה שאנחנו חייבים להפעיל את המחשבה ושתהיה יצירתית ובראשתית. שהרי במילה זו מופיע הפועל ברא, ואמרו הראשונים שהפועל ברא פירושו ליצור יש מאין, בניגוד לפועל עשיה, שהוא יש מיש. יש מאין הוא פרדוקס, אבל הוא הוא העניין הכי חזק במעשה הבריאה. מי שמבין, יעודנו כל הזמן ליצור, לברוא ולחדש מתוך הקיים והיקום. לכן, לכאורה יש פה ציווי, בראשית. תמיד תהיה שם, אם אתה חפץ בקיומו של העולם, תעמיק תהגה ותיצור-יש מאין.

זה הייעוד – יהיו מצבים ביקום שהוא פרדוכס. לא מובן-כמו היש מאין.

שבת שלום!